cyan

It felt so real. So scary. I felt the hunger of all these people who want desperately to follow such a spiritual leader. He found my weaknesses and offered me a solution. A light. They constructed a different reality. Whats even crazier, the leader, is a friend of mine and I just did not recognize this friend in him.

These moments are formed like a test. Of my own integrity. It took some time, till I realized that these people are stealing my energy. I thought all the time I am just small and unimportant and have to prove them that I deserve their company. So it was a good experience for both of us yesterday. I talked with them today and asked for a talk. And they accepted my worries and want to help me to get rid of them with them. I will meet them tomorrow.

Witches. One hit me today in the morning in my struggle and forced me to change my perspective, so she participated in my decision as well. Its bigger than us.

Thats the difference I can sense as well. I am excited about this new perspective, state of mind. To be able to stop this sucking others energy. As you say, the whole dish. The whole package with all strengths and weaknesses. This hunger to take it all without exception. And keep tasting. And keep creating new flavors. Like Columbus. Discovering. The actor network theory calls these translations. There are so many translations between us. Strings tighten between or souls. The more translations, the stronger connection. We are like two black holes gravitating to each other consuming and producing energies yet being empty in the core, empty in terms to be ready to take all what comes. Two black holes rotating round an invisible focus, core which is love. And involving in their gravitation feels other planets and systems.

I like this word linamman. I have no names for you. But I am sure they will come. The present ones are on some emotional non cognitive level. On the level of my body. Like ghosts, shells, fluid forms, color balls rotating in a grid. They would die when I tried to pronounce them.

I do believe in some kind of order or meaning, like we were actors in some piece of theater. That there are happening things for some reason. I thank this order for giving me inspiration three months ago when I wrote my intention to find my home. I remember I felt a clarity and joy and knew exactly what has to be done and in which form. Like serendipity. And it worked. The witches found me. And new universe opened up to me. Now I understand why.

So its not a surprise, that a small parrot just flew in our room when the witch opened the window. We asked our selves if it isn't some kind of sign. Symbol. Maybe its you. Small elegant colorful creature appearing in my life yet feeling so puzzled and curious.

I will keep it.

Stranger, I love you. And I cant wait for the moment I can hold you in my arms and lift you up again. I can already see your face smiling and being just in the moment with me. And nothing more matters. Thats one of the things I love about ykwim.

-- Stranger
(68 minutes of liberty...)

זה הרגיש כל כך אמיתי. כל כך מפחיד. הרגשתי את הרעב של כל אותם אנשים שרוצים נואשות ללכת בעקבות מנהיג רוחני שכזה. הוא מצא את חולשותיי והציע לי פתרונות. אור. הם בנו מציאות שונה. מה שעוד יותר מטורף זה, שאותו המנהיג הוא חבר שלי, אבל אני פשוט לא מזהה בו את אותו החבר שהכרתי בעבר.

הרגעים האלו נוצרו כמבחן. מבחן היושר שלי. זה לקח זמן מה עד שהבנתי שהאנשים האלו גונבים את האנרגיה שלי. כל הזמן חשבתי שאני קטן ולא חשוב וצריך להוכיח להם שאני ראוי לחברתם. אז אתמול זאת היתה חוויה טובה לשנינו. דיברתי איתם היום וביקשתי שנשוחח. הם קיבלו את דאגותיי ורצו לעזור להיפטר מהם, בעזרתם להיפטר מעצמם. אפגוש אותם מחר.

מכשפות. אחת מהן הכתה אותי הבוקר בזמן לבטיי והכריחה אותי לשנות את הפרספקטיבה שלי, כך שגם היא השתתפה בהחלטתי. זה גדול מאיתנו.

זה ההבדל שגם אני מרגיש בו. אני נרגש מהפרספקטיבה החדשה, מהלך הרוח. להיות מסוגל להפסיק את שאיבת האנרגיה מאחרים. איך שאתה אומר, את המנה בשלמותה. את כל החבילה עם החוזקים והחולשות. הרעב לקחת את הכל כמו שהוא בלי יוצא מן הכלל. ולהמשיך לטעום. ולהמשיך ליצור טעמים חדשים. כמו קולומבוס. לגלות. תאוריית הרשת(network) של השחקן קוראת את התרגומים הללו. יש כל כך הרבה תרגומים בנינו. הם מיתרים מתהדקים בין נשמותינו. עם ריבוי התרגומים, מתחזק הקשר. אנחנו כמו שני חורים שחורים הנמשכים אחד אל השני, צורכים ומייצרים אנרגיה ועם זאת ריקים במרכזינו, ריקים במובן של מוכנות להכיל כל מה שיגיע. שני חורים שחורים מסתובבים סביב מרכז בלתי נראה, מרכז שהוא אהבה. וסוחפים בכבידה שלהם כוכבים אחרים.

אני אוהבת את המילה הזאת, לינה-מאן(linamman). אין לי שמות בשבילך. אבל אני בטוח שהם יופיעו. אלה שכבר קיימים נמצאים באיזו רמה רגשית לא קוגניטיבית. ברמת הגוף הגשמי שלי. כמו רוחות רפאים, קונכיות, צורות נוזליות, כדורי צבע הסובבים ברשת. הם היו מתים ברגע שהייתי מנסה לבטא אותם.

אני מאמין באיזה סדר או משמעות, כאילו שהיינו שחקנים ביצירת אומנות תיאטרלית. שדברים קורים בגלל סיבה כלשהי. אני מודה לסדר הזה שנתן לי השראה לפני שלושה חודשים כאשר כתבתי על כוונותיי למצוא לי בית. אני זוכר שהרגשתי בהירות ואושר וידעתי מה צריך להיעשות ובאיזו צורה. כמו אושר עילאי שהגיע במזל או במקרה. וזה עבד. המכשפות מצאו אותי. ויקום חדש נפתח בפניי. עכשיו אני מבין מדוע.

אז זו לא הפתעה, שתוכי קטן פשוט טס לתוך החדר שלנו כשהמכשפה פתחה את החלון. שאלנו את עצמנו אם זה לא סוג של סימן. סמל. אולי זה אתה. יצור קטן אלגנטי וצבעוני המופיע בחיי ועדין מרגיש כל כך נבוך וסקרן.

אני אשמור אותו.

זר, אני אוהב אותך. ואני לא יכול לחכות לרגע בו אוכל לחבק אותך בזרועותיי ולהרים אותך שוב. אני כבר יכול לראות את פניך מחייכים ואת היותך ברגע הזה איתי. כששום דבר אחר לא משנה. זה אחד הדברים שאני אוהב לגבי אתה יודע למה אני מתכוון(ykwin).

(68 דקות של חירות)

זר

Tο ένιωσε τόσο αληθινό. Τόσο τρομαχτικό. Ένιωθα την πείνα όλων αυτών των ανθρώπων που θέλουν απεγνωσμένα να ακολουθήσουν έναν τέτοιο πνευματικό ηγέτη. Βρήκε τις αδυναμίες μου και μου προσέφερε μια λύση. Ένα φώς. Κατασκεύασαν μια διαφορετική πραγματικότητα. Το πιο παράδοξο ακόμα είναι πως ο ηγέτης είναι ένας φίλος μου. Απλά δεν είχα αναγνωρίσει αυτόν τον φίλο στο πρόσωπό του.

Αυτές οι στιγμές σχηματίζονται σα μια δοκιμασία. Της ίδιας μου της ακεραιότητας. Χρειάστηκε χρόνο μέχρι να συνειδητοποιήσω οτι αυτοί οι άνθρωποι μου κλέβουν την ενέργεια. Ένιωθα συνέχεια πως είμαι απλά μικρός και ασήμαντος και πως πρέπει να τους αποδείξω πως αξίζω την παρέα τους. Γι’ αυτό χθες ήταν μια καλή εμπειρία και για τους δυό μας. Τους μίλησα σήμερα και τους ζήτησα να συζητήσουμε. Και δέχθηκαν τις ανησυχίες μου και θέλουν να με βοηθήσουν να ξεφορτωθώ αυτούς τους ίδιους. Θα τους συναντήσω αύριο.

Μάγισσες. Με χτύπησε σήμερα το πρωί μία, την ώρα της πάλης μου και με ανάγκασε να αλλάξω την προοπτική μου. Έτσι συμμετείχε και εκείνη στην απόφασή μου. Είναι μεγαλύτερο από εμάς.

Αυτή είναι επίσης η διαφορά που μπορώ να αισθανθώ. Είμαι ενθουσιασμένος με αυτή την νέα προοπτική, αυτόν τον τρόπο σκέψης. Να μπορώ να σταματήσω αυτό το ρούφηγμα της ενέργειας των άλλων. Όπως λές, όλο το πιάτο. Όλο το πακέτο, με όλες τις δυνάμεις και αδυναμίες. Αυτή η πείνα να το βιώσω όλο χωρίς εξαιρέση. Και να συνεχίσω να γεύομαι. Και να συνεχίσω να δημιουργώ νέες γεύσεις. Σαν τον Κολόμβο. Ανακαλύπτοντας. Η θεωρία του δράστη-δικτύου τις ονομάζει μεταφράσεις. Υπάρχουν τόσες μεταφράσεις ανάμεσά μας. Νήματα τεντωμένα ανάμεσα στις ψυχές μας. Περισσότερες μεταφράσεις, ισχυρότεροι δεσμοί. Είμαστε σα δύο μαύρες τρύπες που έλκονται η μία από την άλλη, καταναλώνοντας και παράγοντας ενέργειες, όντας όμως άδειες στον πυρήνα, άδειες με την έννοια της δυνατότητας αποδοχής όλων όσων έρχονται. Δυο μαύρες τρύπες περιστρεφόμενες γύρω από ένα αόρατο επίκεντρο, έναν πυρήνα που είναι αγάπη. Και η εμπλοκή στην έλξη τους αγγίζει τους άλλους πλανήτες και συστήματα.

Μου αρέσει η λέξη umami. Δεν έχω λέξεις για εσένα. Αλλά είμαι σίγουρος πως θα έρθουν. Οι παρούσες είναι σίγουρα σε κάποιο συναισθηματικό, μη διανοητικό επίπεδο. Στο επίπεδο του σώματός μου. Σα φαντάσματα, όστρακα, ρευστές φόρμες, χρωματιστές μπάλες που περιστρέφονται σε ένα δίκτυο. Θα πεθαίναν εάν προσπαθούσα να τις εκφέρω.

Πιστεύω σε κάποιο είδος τάξης ή νοήματος, σαν να είμαστε ηθοποιοί σε κάποιο θεατρικό έργο. Ότι τα πράγματα συμβαίνουν για κάποιο λόγο. Ευχαριστώ αυτή την τάξη που μου έδωσε έμπνευση πριν τρεις μήνες όταν έγραψα την πρόθεση μου να βρω το σπίτι μου. Θυμάμαι πως ένιωσα μια διαύγεια και χαρά και ήξερα ακριβώς τι έπρεπε να γίνει και με ποιά μορφή. Σα μια μορφή εύνοιας της τύχης. Και δούλεψε. Οι μάγισσες με βρήκαν. Και ένα νέο σύμπαν μου ανοίχθηκε. Τώρα καταλαβαίνω γιατί.

Δεν είναι λοιπόν έκπληξη, ότι ένας μικρός παπαγάλος μόλις πέταξε στο δωμάτιό μου, όταν η μάγισσα άνοιξε το παράθυρο. Αναρωτηθήκαμε αν δεν είναι κάποιου είδους σημάδι. Σύμβολο. Ίσως είσαι εσύ. Μικρό, λεπτεπίλεπτο, πολύχρωμο πλάσμα που εμφανίζεται στη ζωή μου, κι όμως μοιάζει να αισθάνεται τόσο προβληματισμένο και σοβαρό.

Θα το κρατήσω.

Άγνωστε, σε αγαπάω. Και ανυπομονώ να φτάσει η στιγμή που θα μπορώ να σε κρατήσω στην αγκαλιά μου και να σε σηκώσω και πάλι ψηλά. Μπορώ να δω ήδη το πρόσωπο σου να χαμογελά και να βιώνει τη στιγμή μαζί μου. Και τίποτα δεν έχει περισσότερη σημασία. Αυτό είναι ένα από τα πράγματα που αγαπάω σχετικά με το suki.

- - Άγνωστε
(68 λεπτά ελευθερίας…)